הבנת התקף חרדה

יסודות התקפי חרדה

למרות שהתקף החרדה הראשון נראה אולי כמופיע "כרעם ביום בהיר", בדרך כלל מדובר בתקופה ארוכה של מתח, המשתרע על פני מספר חודשים וכרוך במעברי חיים, שינוי מקום עבודה, גירושין או נישואין, לידת תינוק ולעיתים קרובות לחץ פסיכולוגי מכריע.

חלק מהאנשים הסובלים מההתקפים לומדים להתמודד עם תקופות מלחיצות בחייהם המונעות התקפי חרדה. אחרים חווים לחץ משמעותי כתוצאה מבעיות חיים או חשיפה לפגיעות פסיכולוגיות. אם אדם הנוטה להתקפי חרדה חווה לחץ מוגבר, כמו למשל לחץ הנובע מקידום בעבודה או לידת התינוק הראשון, הוא עשוי להתחיל לפקפק ביכולתו לעמוד בדרישות החדשות, הציפייה של אחרים, והאנרגיה המוגברת הנדרשת עבור תחומי אחריות אלו.

במקום להתמקד בהתמחות במשימה החדשה, הוא הופך להיות מודאג יותר מאפשרות הכישלון. תשומת לב זו לאיום הכישלון מערערת את אמונו באופן משמעותי, כך שבהדרגה או במהירות, הוא מתרגם את פחדיו לפאניקה.

חלק מהאנשים חווים תסמינים במהלך השינה, הנגרמים כתוצאה מהפרעת חרדה או מזוהים כ"ביעותי לילה". הם נוטים לחוות חלומות מפחידים או סיוטים במהלך שינה עמוקה, המתרחשים בין חצי שעה עד שלוש וחצי שעות לאחר ההירדמות, ובדרך כלל אינם חמורים כמו החרדות המתרחשות במהלך היום.

ביעותי לילה מתרחשים במיוחד אצל ילדים, בשל הדמיון המוגבר שלהם, המוביל לחלומות מפחידים והתעוררות פתאומית או עוררות אוטונומית הנוטה להיות מזוהה עם סיוטים. יחד עם זאת, אדם שחווה ביעותי לילה נוטה לאבד את הזיכרון של החלומות וחוזר לישון ללא בעיות מיוחדות.

התקפי חרדה ליליים, לעומת זאת, נוטים לגרום לנדודי שינה, כשהאדם חווה זיכרון חי של הפאניקה. הוא אינו הופך להיות אגרסיבי פיסית במהלך התקף חרדה, אך עדיין חווה את הרגשות הסוערים גם לאחר חלוף ההתקף.

התקף חרדה הקשור לאגורפוביה

ההבחנה בין אגורפוביה והפרעת פאניקה מבוססת על מספר פעילויות מהן נוטה להימנע אדם הסובל מהתקפי חרדה. בהפרעת פאניקה, האדם שומר על פעילות יחסית, אך עשוי להימנע ממספר מצבים שאינם נוחים. אם אדם הנוטה להתקפי חרדה מתחיל להגביל את פעילותו הרגילה באופן משמעותי בשל מחשבות החרדה, אגורפוביה היא האבחנה המתאימה יותר.

חלק מהאנשים מפתחים אגורפוביה מתוך הפרעת פאניקה. התקפי חרדה חוזרים ונשנים מייצרים "חרדה מקדימה", במצב מתח פיסי ונפשי לקראת ההתקף הבא. אדם הסובל מנטייה להתקפים מתחיל להימנע מכל הנסיבות הנראות קשורות להתקפי חרדה בעבר, והופך להיות יותר ויותר מוגבל בטווח פעילותו.

המחשבות הטורדניות סובבות סביב אובדן השליטה, ואדם הסובל מהתקפי חרדה עשוי לחשוש מהתפתחות תסמינים פיסיים שאינם נוחים, אותם הוא מכיר מניסיון העבר, כגון סחרחורת או דופק מהיר.

הוא עשוי לדאוג מפני החמרת תסמינים אלו וחושש מפני התעלפות או התקף לב, או שהוא חרד מפני הילכדות או ריתוק במיקום פיסי או במצב חברתי. במצבים אלו, האדם חש כי גופו יצא מכלל שליטה, וחש שאינו מסוגל לשלוט בקלות בסביבתו.