התמודדות עם דיכאון

הגורמים לדיכאון

דיכאון עלול להגיע ממקורות רבים. בקרב חלק מהאנשים הוא עשוי להתחיל מאובדן של אדם אהוב, או מתחושת כישלון. עבור אחרים, הדיכאון עלול לנבוע כתוצאה מתזונה לקויה. מצב זה יכול להיות מופעל באמצעות מחלה גופנית או כתוצאה מנטילת תרופות מרשם. טראומה פיסית ונפשית אינטנסיבית עשויה לגרום אף היא לדיכאון. זוהי הפרעה מורכבת הדורשת מגוון התערבויות כדי לנטרל אותה.

ככל שאדם מתבגר, הוא עלול להיתקל ביותר בעיות ואתגרי חיים. חברים, בני זוג, או קרובי משפחה עלולים למות או לחלות. יתכן שאדם סובל מבריאות רופפת או שהוא מבודד יותר מקודם. אפילו הירידה הנורמלית בתפקוד הפיסי והנפשי עלולה להיות מטרידה. הגוף פשוט אינו עובד כמו בעבר.

במצב זה, אדם נוטה אף לאכול יותר או להימנע מאכילה ולסבול מבחינה תזונתית, היות והגוף אינו סופג חומרים מזינים מסוימים באופן יעיל, במיוחד ויטמינים מקבוצת B.עבור חלק, הפרישה מהעבודה או הסיכוי לפרישה עשוי לעמת אותם עם לחצים חדשים ובלתי צפויים. כל אלו תורמים לתחושות עצב או לפעים גורמים לדיכאון.

בשנים האחרונות, רופאים מטפלים בדיכאון יותר ויותר עם תרופות מסוג SSRIs הנחשבות לדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון דוגמת פרוזאק, המגבירות את כמות הסרוטונין במוח ומתאימות לאדם הסובל מדיכאון חמור, במיוחד אם הוא מלווה במחשבות אובדניות. יחד עם זאת, למקרים קלים, קיימות שיטות טבעיות ובטוחות להפחתת תסמיני דיכאון.

שיטות להתמודדות עם דיכאון

פסיכותרפיה. הדיכאון עשוי להצביע על כך שמשהו אינו תקין ביחסים, באורח החיים או אף בתפיסות של אדם את עצמו. התייעצות עם רופא בריאות הנפש מסייעת לסדר את העניינים, לגלות מה גורם לאדם להיות מדוכא ולעבוד על מחשבות והתנהגויות המסייעות לשמירת איזון רגשי. זוהי דרך מועילה ביותר להתמודדות עם המצב, ומחקרים מצביעים על כך שאנשים שנטלו תרופות וקיבלו טיפול פסיכותרפיה התמודדו טוב יותר עם מצבם בהשוואה לאלו שהסתמכו על תרופות בלבד.

פעילות גופנית. מדענים למדו בהרחבה את תפקיד הפעילות הגופנית על הפחתת תסמיני דיכאון. מחקר שנערך בקרב חמשת אלפים סטודנטים מצא הפחתה משמעותית בדיכאון וחרדה באמצעות הקפדה על פעילות גופנית סדירה. מחקר אחד מצא כי הדיכאון היה גדול פי שלוש בקבוצת האנשים ללא פעילות גופנית, מאשר בקבוצה של המתאמנים באופן קבוע. תרגילים אירוביים ואנאירוביים נמצאו כיעילים בהתמודדות עם דיכאון. הליכה, ריצה, הרמת משקולות וכו', הן שיטות המנטרלות את העייפות וחוסר האונים של דיכאון קליני.

תזונה. איזון בין חלבונים, פחמימות מורכבות וחומצות שומן חיוניות חשובה לשמירה על תפקוד מוח בריא. התזונה הרגילה גבוהה מידי בפחמימות פשויות ומעודנות. יש לקצץ בסוכרים ולהעמיס נוגדי חמצון בירקות טריים. לאכול הרבה דגנים מלאים בחומצות שומן בריאות אומגה 3, לקבל שפע ויטמינים מקבוצת B החיוניים למערכת עצבים בריאה, באמצעות אכילת בשר אדום רזה ועוד מגוון מוצרים טריים.

קשרים חברתיים. אנשים מדוכאים נוטים לבודד את עצמם. זה מחזק את תחושת חוסר התקווה. תרופה טובה היא לצאת ולהתרועע עם אנשים בהם ניתן לבטוח. ללכת לרקוד ולעסוק בפעילויות מהנות. חברה משמשת להגדלת תחושות התקווה והקבלה בינאישית. קשרים חברתיים מגבירים אף את רמות האנרגיה.

קבוצות תמיכה. מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתאוששים מבעיות פיזיות ורגשיות הרבה יותר מהר אם הם משתתפים בקבוצות תמיכה. השתייכות לקבוצה מסייעת להבעה במילים את התחושות, החיבור להאחרים והענקת וקבלת נקודת מבט חדשה.

רופא או נטורופת. דיכאון עלול להיגרם כתוצאה ממחלה גופנית. אם אדם חש מדוכא, חשוב שיבקש סיוע מרופא או מטפל רפואי הוליסטי. טיפול בבלוטת התריס, במערכת העיכול ובעיות יותרת הכליה מנקה את התקפי הדיכאון. מטפלים הולסטיים ממליצים אף על תרופות טבעיות צמחיות. מעל 25 מחקרים הוכיחו את יעילות הנטורופתיה לטיפול בדיכאון קל עד מתון.

הטיפול עובד

דיכאון אינו סימן לחולשה אישית. הוא עשוי להיות תגובה לאירועים חיצוניים, תחושות פנימיות או אפילו כימיה של המוח, והוא ניתן לטיפול. אם אדם חש דיכאון, במיוחד אם הוא חושב על התאבדות, עליו לפנות לקבלת טיפול נאות.

אין צורך לקבל את הדיכאון כחלק מהחיים או כתהליך הזדקנות. אנשים נכנסים לדיכאון בכל שלבי החיים, אך ככל שאדם מתבגר, הוא עשוי להיות פחות פעיל מבחינה גופנית והתזונה אינה כפי שהיתה פעם. אנשים רבים נוטלים תרופות שעלולות לגרום לדיכאון ויש לקחת את המצב ברצינות מרובה. חשוב שאדם ידבר על הדרך בה הוא מרגיש ומה קורה בחייו, ופשוט לא לקבל את עובדת הופעת הדיכאון, כי הוא יכול להיות מטופל.