פסיכולוגיה ותרבות

 

כשאדם סובל מדיכאון, האבחנה המדויקת קריטית לקביעת הטיפול. בעבר סברו רופאים כי כל ההפרעות במצב הרוח כרוכות יחד. היום, לעומת זאת, מבצע הרופא הבחנה לגבי הפרעה מסוימת ממנה סובל המטופל. לדוגמא, הוא יקבע אם המטופל סובל מדיכאון קליני, דיסתימיה, דיכאון קל, דיכאון כרוני, הפרעה רגשית עונתית, הפרעה דו קוטבית או סוג אחר של דיכאון.

קביעת אבחנת דיכאון

מטופלים רגילים שרופאים מבצעים אבחנה באמצעות בדיקות דם מיוחדות או בדיקות מעבדה יקרות אחרות כדי לקבוע אבחנה חד משמעית. אך רוב בדיקות המעבדה אינן מועילות כשמדובר באבחון דיכאון. למעשה, שיחה עם המטופל היא הכלי החשוב ביותר לביצוע האבחנה.

כדי לאבחן ולטפל ביעילות בדיכאון, הרופא חייב לקבל מהמטופל דיווח לגבי התסמינים הפרטניים שלו. בעוד שבדיקה גופנית תגלה את מצבו הבריאותי הכללי, בשיחה עם המטופל הרופא יכול ללמוד על דברים רלוונטיים אחרים לביצוע אבחנת דיכאון. המטופל, יכול, למשל, לדווח על דברים כגון מצב רוח יומי, התנהגויות והרגלי חיים.

אבחון דיכאון עשוי להיות מורכב לעיתים היות ודיכאון קליני עלול להתבטא באופנים שונים רבים. לדוגמא, בקרב חלק מהאנשים, תסמיני הדיכאון הקליני מתבטאים במצב של אדישות. אחרים עשויים להתנהג בעצבנות, סערה נפשית, או להגזים בדפוסי אכילה ושינה. דיכאון קליני עלול לגרום לאדם לישון או לאכול באופן מוגבר או להיפך, להימנע כליל מפעילויות אלו.

התסמינים הנצפים או ההתנהגות המאפיינת דיכאון קליני עשויים לעיתים להיות מינימאליים למרות שהאדם חווה סערה פנימית עמוקה. דיכאון עשוי להיות הפרעה כוללנית המשפיעה על הגוף, התחושות, המחשבות וההתנהגויות באופנים שונים.

 

מה מחפש הרופא באבחון דיכאון?

הרופא ישלול תחילה מצבים אחרים שעלולים לגרום לדיכאון, באמצעות בדיקה גופנית, ראיון אישי ובדיקות מעבדה. הוא יבצע אף הערכת אבחון מלאה, ידון בהיסטוריה המשפחתית של דיכאון או מחלה נפשית אחרת, יעריך את התסמינים, כולל כמה זמן סובל מהם המטופל, מתי התחילו וכיצד טופלו. הרופא ישאל שאלות לגבי הדרך בה מרגיש המטופל, כולל אם הוא סובל מתסמיני דיכאון כגון:

עצב או מצב רוח דכאוני. במשך רוב היום או כמעט מידי יום.

נסיגה. הימנעות מעיסוק בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.

שינויי משקל. השמנה או הרזיה משמעותיים בתוך חודש, או הפרעות בתיאבון.

נדודי שינה. המתרחשים באופן מוגזם כמעט מידי יום.

חוסר מנוחה פיסי. או תחושת מוזנחות.

עייפות. או אובדן אנרגיה, כמעט מידי יום.

חוסר תקווה. כולל תחושות חוסר ערך עצמי או אשמה עצמית מוגזמת כמעט מידי יום.

בעיות ריכוז. או קושי בביצוע משימות כמעט מידי יום.

מחשבות אובדניות. המתבטאות במחשבות חוזרות ונשנות על מוות או התאבדות, ביצוע תכנית התאבדות או ניסיון התאבדות.

קביעת האבחון בהתאם לתסמינים

כדי שאדם יהיה מאובחן עם דיכאון קליני, עליו לחוות לפחות חמש מהתסמינים, כשתחושות העצב התהומי והנסיגה החברתית נמשכים מידי יום במשך שבועיים רצופים. תסמיני דיכאון עלולים להימשך מספר שבועות, חודשים או לעיתים אף שנים. הם עלולים להשפיע על האישיות ולהפריע ליחסים חברתיים והרגלי עבודה, ולהקשות על הסביבה לגלות אמפתיה כלפי האדם הסובל מדיכאון. חלק מהתסמינים עלולים להשבית באופן כה משמעותי, עד שהם מפריעים ליכולת האדם לתפקד. במקרים חמורים מאוד, אנשים הסובלים מדיכאון עשויים להתקשות לאכול, לשמור על היגיינה או אף לצאת מהמיטה.

התקפי דיכאון עלולים להתרחש פעם אחת בחיים בלבד, עו שהם עשויים להיות חוזרים ונשנים, כרוניים או להימשך במשך שנים. בחלק מהמקרים, נראה כי הם יימשכו לעד. משברי חיים עשויים להאיץ את הופעת התסמינים, ובפעמים אחרות נראה כאילו הם מתרחשים באופן אקראי. דיכאון קליני מתרחש בדרך כלל בשילוב עם מחלות רפואיות אחרות כגון מחלות לב או סרטן.

לקריאה נוספת לאבחון דכאון:

אבחון דיכאון וסכיזופרניה בקרב בני נוער – המאמר סוקר כיצד ניתן לגלות בקרב בני נוער סממנים של דיכאון וסכיזופרניה.

סימפטומים לדיכאון שלא כדאי להתעלם מהם – בעזרת מודעות לסימנים המוקדמים נוכל לדאוג טוב יותר לסביבה ולנו.

תפריט נגישות