הקשיש ואמנות הלעיסה - מה שלא מלמדים בבית אבות

 

אנשים קשישים אינם מקפידים על תזונה נכונה, והדבר משפיע על בריאות הפה והשיניים. יש לכך סיבות רבות, ו'העמותה לטיפול למען בריאות הפה' שמה לעצמה מטרה לשנות את המצב גם בקרב החוסים בבתי אבות

 

איך אתם מתייחסים לאמנות הלעיסה: כל אחד מגינוני השולחן החשובים, או כלאחד הדברים החיוניים לעיכול? לא צריך להשיב בקול רם. משום שסקרים רבים כבר הוכיחו שלעיסה בפה סגור, למשל, היא אחד מחוקי הנימוס החשובים ליד השולחן. השפעת איכות הלעיסה על איכות העיכול והבריאות  כלל לא נלקחת בחשבון בעת האירוע הקולינרי.

וזה כשמדובר באנשים בריאים וצעירים יחסית, שמנגנון העיכול שלהם מסוגל לגרוס גם 'חצץ' ושערעור מזאן אבות המזון- לא בדיוק ימוטט אותם. המצב שונה לגמרי בקרב אוכלוסייה מבוגרת, שבנוסף לצורך שלה להתמודד עם מערכות עיכול וחילוף חומרים רעועות- יש להם קושי פיזי עם לסתות חסרות-שיניים או עם תותבות. פה מוזנח מונע מהאיש הזקן השתלבות וקרבה חברתית, שלא לדבר על השפעתו על חושי הטעם והריח הקובעים את הנאת האכילה.

הוכח, למשל, שפעולה הסברתית ומעשית בקרב דיירי בית אבות בנושא ניקוי שיניים ותותבות, הביאה מיד לשיפור במצבם הבריאותי, כולל עליה במשקל. עוד פרט פיקנטי מאותו מחקר:  קשישים הודו כי התמעטו שיחות הטלפון שלהם עם קרובי משפחה, משום שהם חוששים שהתותבות ישמטו מפיהם באמצע השיחה.

שיפור במצב הבריאותי אפשרי בכל גיל ובכל סוגי האוכלוסייה, ויש להיות מודע לכך בעיקר בגיל המבוגר. שכן אנשים קשישים אינם מקפידים על תזונה נכונה, והדבר משפיע על בריאות הפה והשניים. תזונה נכונה מספקת את הרקע הדרוש לביטוי התכונות הגנטיות של הגזע. זה כולל בית היתר את תוחלת החיים, ואת העמידה בפני מחלות.

דיאטה עשירה במחל תורמת לעלייה בלחץ הדם ולכן אנשים מבוגרים, הסובלים מיתר לחץ דם, חייבים להימנע משטיפת הפה במי מלח. דיאטה המכילה שומנים הוכחה כגורמת לעליית רמת הכולסטרול בדם. במיוחד שומנים רוויים. אצל חלק מהאנשים אכילת יתר של סוכרים תעודד עליית רמת הכולסטרול, בעוד שדיאטה שמכילה סיבים תורדי את רמת הכולסטרול.

משחת שיניים תורמת

אחת הבדיקות החשובות לגלוי חוסרים אל קשישים, היא זו לברור רמת הסידן בגוף. שכן כולנו מודעים לסיכונים שבמחלת האוסטאופורוזיס- אבדן הסידן מהעצם- הנפוצה בעיקר אצל נשים. בין השאר גורמת המחלה לחירור עצמות הלסת ומכאן ההשלכה הישירה על התאמת תותבות. המסקנה היא שיש למנוע באופן נמרץ את התפתחות האוטאופורוזיס

 

איבוד סידן מתחיל כבר בגיל 40, ולכן יש לדאוג לדיאטה המכילה סידן במיוחד אחרי גיל זה, על מנת להבטיח את צפיפות העצם. אגב, קשר מענין נמצא בשימוש בפלואוריד. מאחר שבעת צחצוח שיניים במשחות המכילות פלואוריד, חומקת כמות מסוימת גם לבית הבליעה הרי שיש בכך תרומה חשובה להעשרת הגוף בסידן.

מצבה התזונתי של האוכלוסייה המזדקנת, לוי במספר גומרים עם השפעה הדדית: כלכליים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. הגומרים הכלכליים קובעים את היכולת לרכוש מזון מתאים. אצל חסרי אמצעיים, מזון זול יותר, המורכב מדגנים, ירקות ותפוח אדמה- יבוא במקום בשר, פירות וירקות טריים. מוגבלות בבחירת מרכיבי המזון תביא בסופו של דבר לחוסר במרכיבים חיוניים, עם תוצאות מזיקות ביותר לבריאותו של הזקן.

גורמים פסיכולוגיים הכוללים תופעות כמו סניליות, דיכאון, או פסיכוזות שמביאים את הקשישים לחוסר אפשרות לדאוג לעצמם ולמזונם, או להגיב בצורה חיובית לטיפולים, בין השאר טיפולי שיניים והתאמת תותבות. מצבים אלה מקשים על הגישה הטיפולית ומתבטאים במשך ארוך של הטיפול, רגשות אשמה של הצוות המטפל ולעיתים כשלון הטיפול.

לסביבה יכולה להיות תרומה נכבדה לשיפור הצב. קשישים שנמצאים בבתי אבות או במרכזי יום, סובלים פחות מתזונה לא נכונה. הם גם מקבלים טיפול שיניים הולם יותר. בסופו של דבר, מראה חיצוני אסתטי של הזקן, הוא מרכיב חשוב ביתר ברווחתו, במצב רוחו ובמוטיבציה שלו לשמור על תזונה נכונה. פה מחוסר שיניים או בעל שיניים "לא יפות", יתן לאדם המזדקן מראה מכוער, לא נעים ואפילו דוחה. הוא ישמור על בדידותו ויתרחק אפילו מבני משפחתו. פה מטופל, עם שיניים לבנות ישנה את כל התמונה.

היעול מתחיל בפה,לשינויים במערכת חילוף החומרים והתפקוד הפיזיולוגי, וכן למחלות הקשורות להזדקנות, יש השפעה רבה על המצב הבריאותי של הזקן. צריך לזכור שהעיכול של פחמימות, למשל, מתחיל בתוך הפה. הרוק מכיל אנזימים שמתחילים את פירוק הפחמימות. בהיעדרם של אנזימים, הפחמימות מגיעות למערכת העיכול לא מוכנות להמשך העיבוד. אחוזים גבוהים של האוכלוסיה המזדקנת סובלים מיובש פה (חוסר רוק) סיבות שכיחות לכך הן ניוון של בלוטות הרוק, חוסר בשתיית נוזלים (מים) וירידה בהפרשת הרוק בגלל השפעת תרופות. בשנים האחרונות גם הוכח קשר ישיר בין מחלת החניכים ( (Periodontitis לבין מחלות לב מסוימות. זאת לאחר שזיהום שמקורו בחניכיים מתפזר לכיוון הלב, ומסכן בעיקר חולים עם בעיות מסתמים. קשר דומה נמצא בין מחלת החניכיים הכרונית לבין אירועים מוחיים.

על רקע זה יש להבין את חשיבות פעילותה של "העמותה לטיפול למען בריאות הפה" בעיקר בקרב האוכלוסייה הקשישה. העמותה מפעילה, בין השאר, ניידת שיניים, עבור אנשים מבוגרים שאינם יכולים להגיע למרפאות. הניידת מופעלת על ידי רופאי שיניים מקצועיים ומצויידת במיטב הטכנולוגיה בתחום רפואת השיניים, כולל מצלמת רנטגן.  

*פרופ' אדי גרפינקל הוא מומחה לרפואת הפה, שימש כדיקן הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בהדה, וכמנהל המחלקה לרפואת הפה בבי"ח הדסה עין כרם. כיום הוא יו"ר העמותה לטיפול למען בריאות הפה. ד"ר דורון חיים, רופא שיניים D.M.D, הוא מנכ"ל העמותה לטיפול למען בריאות הפה ומרצה בתחום רפואת השיניים הגריאטרית.