ההשפעות המוחיות של הפרעות חרדה ודיכאון

 

הדבר השני שהתברר מהמחקר החדש בנוירו פסיכיאטריה הוא שהפרעות פסיכיאטריות מזיקות למוח. מחקר אחרי מחקר מראים כי דיכאון והפרעות חרדה שאינן קליניות מזכירות מצבים מורכבים כמו סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית. הסיבות הן תרופות המשנות תחומי מפתח במוח.

אין זה עניין מופשט בלבד. זהו נושא רציני ומשמעותי לאנשים הסובלים מחרדה והפרעות במצב הרוח. כך, למשל, דיכאון כולל תסמינים נפוצים של שינויים במצב הרוח, וגם קושי בתפקוד הקוגניטיבי, בעיות זיכרון, קושי בביצוע החלטות, בתכנון, בקביעת סדרי עדיפויות ונקיטת פעולה.

מוח אנושי

אלו הם תסמינים בהם נתקל כל מטפל, פסיכיאטר ורופא אחר על בסיס יומי, בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. מחקרי הדמיה מוחית באמצעות סריקת MRI מראים שתסמיני יומיום שכיחים אלו בדיכאון, קשורים להפרעות באזורים מסוימים של המוח, כולל ההיפוקמפוס, מרכז הזיכרון, החגורה הקדמית, וקליפת המוח הקדם חזיתית המעורבת בתכנון וביצוע פעילויות.

לאחרונה, ביצעו מדענים גרמניים מחקר חשוב שהתבונן על מוחם של אנשים הסובלים מדיכאון, והשווה אותו לאנשים ללא דיכאון. בהתבוננות הראשונה, אנשים הסובלים מדיכאון חוו ליקויים במספר אזורים במוח, בהשוואה לאנשים בריאים שאינם סובלים מדיכאון, במיוחד בהיפוקמפוס וקליפת המוח הקדם חזיתית.

המדענים עקבו אחר אנשים מדוכאים ושאינם מדוכאים במשך שלוש שנים, והראו ירידה נמשכת באזורי מוח אלו בקרב אנשים עם דיכאון, בקליפת המוח הקדם חזיתית, החגורה הקדמית, ההיפוקמפוס, וקליפת המוח הקדם חזיתית. הפחתות אלו נמצאו בקרב חולי דיכאון, אך לא בבקרת אנשים בריאים.

מצב זה נראה די מדכא לכשעצמו, אבל חשוב לזכור את העיקרון הראשון של נוירו פסיכיאטריה, הקובע כי המוח שומר על פלסטיות לאורך כל החיים, ובטווח הארוך, טיפול מגן מפני פגיעה מוחית מתמשכת. המדענים קובעים כי סביר להניח שהתחלת טיפול מוקדם בפסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון עשוי למנוע שינוי שיחמיר את המהלך הקליני.

תחום מעניין נוסף של המחקר החדש בנוירו פסיכיאטריה מתבונן על התנהגויות ודפוסי חשיבה. תסמין נפוץ מאוד אחד של דיכאון הוא הנטייה של אנשים מדוכאים להשקיע זמן רב בחשיבה על רמת האומללות שלהם. קיימות הגדרות שונות של הרהורים, למשל, חשיבה חוזרת ונשנית על עצב, והנסיבות הקשורות לעצב.

יש אנשים עם דיכאון שנוטים לבלות שעות במחשבות, ועשויים להצדיק את המשך השקעת הזמן במחשבות כמו "ניסיון לסדר את העניינים", או לפתור את בעיותיהם. יחד עם זאת, מחקרים מראים כי הרהורים מפריעים למעשה לפתרון בעיות ומחמירים את מצב הרוח. סביר להניח שהזמן שהושקע במחשבות משפיע באופן של עליית פעילות מערכת הפחד במוח, האמיגדלה, מה שמפחית את הסיכוי ליהנות מהחיים ולצאת מהדיכאון.

בנוסף כדאי לקרוא על:

חוקרים קנדים גילו קשר בין אינטליגנציה גבוהה לחרדה - כתבה הנושא באתר עיתון בארץ.

התקף חרדה: פרטים בסיסיים – מידע בסיסי המסביר מהן התקפי וחרדה ודרכי טיפול

דיכאון וחרדה  – מאמר בנושא באתר אוניברסיטת מניסוטה

מחקרים מצאו כי דכאון משפיע על מבנה המוח – מאמר בנושא באתר mercola